Search
  • עו"ד מיכאל גבור

משפט שלמה



אז איך זה מרגיש להיות בצד המנצח במשפט שלמה? כבר שנים ארוכות שמשרדנו מלווה את 'א, עובדת זרה אשר פגשה כאן בישראל את בחיר ליבה, גם הוא עבד זר, ואולם בניגוד אליה, עובד זר ממדינה במזרח התיכון. רצה הגורל, והשניים התאהבו והביאו לעולם ילד, היום כמעט בן 9, ילד שמח ובריא, שזכה לחיות בחיק שני הורים אשר אוהבים אחד את השני עד מאוד, ואותו. ואולם, ההורים שניהם עומדים לפני גירוש, ובית המשפט הוא שנאלץ להכריע מה טובת הילד, להגר עם אמו אשר מתגוררת בכפר נידח בפיליפינים, או שמא עם אביו, אשר נראה כי הממון בידו, ואולם מצבו המשפחתי בארץ מוצאו אינו ברור לחלוטין.

בית המשפט המחוזי, בערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה, בפסק דין ארוך, וקורע לב ובדעת רוב (התננגדות של כבוד השופט שנלר) קבע, ובניגוד לעמדת המומחים, כי מקומו של הילד עם אמו, ולהלן דבריו הנוקבים של כב' השופט ורדי: "בסופו של יום, כשישנן התלבטויות ומחלוקות מקצועיות וגם אם ההמלצה כיום נוטה לכיוון האב (בעיקר משיקולי נוחות וטעמים כלכליים), אני סבור שבמקרה זה יש ללכת "אחרי גורמי הרגש והלב" בעקבות הגרעין הבסיסי של הקשר הרגשי והתלות של הקטין באם (המצוינים מפורשות בחוות הדעת המקצועיות כנוטים לטובת האם בהן מצוין שהאם מבחינת הקטין היא הדמות המשמעותית והדומיננטית אליה מחובר הקטין יותר מבחינה רגשית) ונראה לי שלאור הדברים הללו (של הגורמים המקצועיים) לגבי היות האם הדמות המשמעותית מבחינתו של הילד מבחינה רגשית ומבחינת הטיפול בו ויחסי התלות ביניהם, הילד צריך להישאר עם אמו וזו טובתו."

אין ספק שהיה זה תיק קשה, ורגשי מאוד, כשבית המשפט נדרש להכריע במשפט שלמה, כאשר שני ההורים טובים, שני ההורים אוהבים... ויתכן אף כי הדרך טרם הגיעה אל סופה, אבל אנו יודעים, כי גם הפעם זכה משרדנו להיות בצד הנכון יותר, כשכמו תמיד, טובת הילד היא נר לרגלינו.


4 views0 comments